
נגה חפץ שכטר
מיילדת * מתקשרת * מרצה *
מלמדת תקשור* יועצת *סופרת*
כתבות מהעתונות
הקשר בין הורות לרוחניות
פורסם בביטאון ארגון המיילדות בישראל - ספטמבר 1997
כאן מכניסים פסקה מתמצתת את נושא הכתבה, משמאל את הצילום של הכתבה.
דגכדגכ ובאחרי עשרות שנים של עבודה במקצוע העתיק בעולם, ולא, אני לא מתכוונת למקצוע של רחב, אלא למקצוע שנולד הרבה שנים לפני שזו נולדה – המיילדות.
מאז תחילת האנושות היו נשים שעוזרות לנשים אחרות ללדת את תינוקותיהן.
אם-כן לאחר מעל שלושה עשורים בחדרי הלידה, והשתתפות פעילה ביילודם של אלפים רבים של תינוקות, (מזמן הפסקתי לספור), אני רואה עצמי כיכולה להתבונן במקצוע קסום זה בראי הזמן. ראשית, אומר שהמיילדות בעיני הוא המקצוע היפה ביותר שקיים בעולם. לחוות כל יום מחדש את העוצמה הזאת של לידת תינוק, להיות שותפה להתרגשות המשפחה ולקבל את הנשמה החדשה והטהורה הזאת לעולם בידיי שלי, זו זכות גדולה. על כך אני מודה יום יום ליקום שזימן את גורלי לחיות את חיי, כמי שמקבלת את פניהן של הנשמות הרכות, וזוכה לברך אותן בברכת הדרך לקראת חייהם החדשים. אין ספק שזכיתי. בהסתכלותי על המקצוע במרחק השנים, אני צופה בשינויים הרבים שהוא עבר.
שם הכתבה
פורסם בעיתון XXX בתאריך YYY
כאן מכניסים פסקה מתמצתת את נושא הכתבה, משמאל את הצילום של הכתבה.
דגכדגכ ובאחרי עשרות שנים של עבודה במקצוע העתיק בעולם, ולא, אני לא מתכוונת למקצוע של רחב, אלא למקצוע שנולד הרבה שנים לפני שזו נולדה – המיילדות.
מאז תחילת האנושות היו נשים שעוזרות לנשים אחרות ללדת את תינוקותיהן.
אם-כן לאחר מעל שלושה עשורים בחדרי הלידה, והשתתפות פעילה ביילודם של אלפים רבים של תינוקות, (מזמן הפסקתי לספור), אני רואה עצמי כיכולה להתבונן במקצוע קסום זה בראי הזמן. ראשית, אומר שהמיילדות בעיני הוא המקצוע היפה ביותר שקיים בעולם. לחוות כל יום מחדש את העוצמה הזאת של לידת תינוק, להיות שותפה להתרגשות המשפחה ולקבל את הנשמה החדשה והטהורה הזאת לעולם בידיי שלי, זו זכות גדולה. על כך אני מודה יום יום ליקום שזימן את גורלי לחיות את חיי, כמי שמקבלת את פניהן של הנשמות הרכות, וזוכה לברך אותן בברכת הדרך לקראת חייהם החדשים. אין ספק שזכיתי. בהסתכלותי על המקצוע במרחק השנים, אני צופה בשינויים הרבים שהוא עבר.
שם הכתבה
פורסם בעיתון XXX בתאריך YYY
כאן מכניסים פסקה מתמצתת את נושא הכתבה, משמאל את הצילום של הכתבה.
דגכדגכ ובאחרי עשרות שנים של עבודה במקצוע העתיק בעולם, ולא, אני לא מתכוונת למקצוע של רחב, אלא למקצוע שנולד הרבה שנים לפני שזו נולדה – המיילדות.
מאז תחילת האנושות היו נשים שעוזרות לנשים אחרות ללדת את תינוקותיהן.
אם-כן לאחר מעל שלושה עשורים בחדרי הלידה, והשתתפות פעילה ביילודם של אלפים רבים של תינוקות, (מזמן הפסקתי לספור), אני רואה עצמי כיכולה להתבונן במקצוע קסום זה בראי הזמן. ראשית, אומר שהמיילדות בעיני הוא המקצוע היפה ביותר שקיים בעולם. לחוות כל יום מחדש את העוצמה הזאת של לידת תינוק, להיות שותפה להתרגשות המשפחה ולקבל את הנשמה החדשה והטהורה הזאת לעולם בידיי שלי, זו זכות גדולה. על כך אני מודה יום יום ליקום שזימן את גורלי לחיות את חיי, כמי שמקבלת את פניהן של הנשמות הרכות, וזוכה לברך אותן בברכת הדרך לקראת חייהם החדשים. אין ספק שזכיתי. בהסתכלותי על המקצוע במרחק השנים, אני צופה בשינויים הרבים שהוא עבר.



פורסם בביטאון המיילדות בישראל - אפריל 1988



פורסם בביטאון המיילדות בישראל - פברואר 1999




מפענת את צופן הלידה - מאת מעיינה שנער
פורסם בעיתון לאישה - 22.02.1999



פורסם במוסף שמנת - עיתון הארץ מאי 2006

פורסם בביטאון המיילדות בישראל - ינואר 2000



מתי ראוי לנטוש עובר בן יומו
פורסם ע"י שריר תקשורת - יעוץ תקשורתי ויחסי ציבור
2007